יום חמישי, 25 בפברואר 2010

הפוך על הפוך

כנגד כל הסיכויים ומתוך מציאות עגומה הצליחה אסתר המלכה להפוך את גורל היהודים לטובה. ומה קורה כשבמקום המן יש מנהלת בית ספר הרוצה לחרוץ את עתיד תלמידיה ה"בעייתיים", ובמקום אחשוורוש יש מפקח ארצי? בזמן ובמקום הנכון מופיעה אסתר המלכה גרסת שנות ה2000 בדמות ארין גרוול, מורה צעירה המקבלת את משימת חייה ואת הזכות לחולל מהפך.

יומני החופש מביא את סיפורה האמיתי של ארין גרוול, מורה צעירה המקבלת ללמד כיתה בבית ספר תיכון מוכה אלימות בפרבר אמריקאי. בבית הספר מופעלת תכנית אינטגרציה, הפועלת באופן גזעני כלפי תלמידיה וארין זוכה ללמד את כיתה 203, הכיתה הקשה ביותר. עם חליפה מכובדת, חיוך ושרשרת פנינים מגיעה ארין לכיתה ופוגשת מציאות לא פשוטה של כיתה המורכבת מכנופיות רחוב הנלחמות זו בזו על הטריטוריה שלהם. די מהר היא מגלה שאחוז ניכר מתלמידיה פגשו אלימות קשה ואף רצח מקרוב. ארין לא מתייאשת מהר ובוחרת לראות בקושי, אתגר. היא עושה כל דבר שיכול לעורר את הלב הסגור שלהם להיפתח ולהאמין שיש עבורם אפשרות לעתיד טוב יותר.

לכאורה אין קשר בין הסרט, הדמויות שבו, לחיים המוגנים והשקטים שלנו, הרחק ממלחמות רחוב, כנופיות ופחד קיומי שמקטין את החלומות והאמונה, הרחק מדעות קדומות ומאבקי טריטוריות. אבל האמת היא, שגם כאן, בישוב שלנו, בקהילה שלנו, במשפחה שלנו, בתוכנו אנו, כולנו פוגשים לעיתים את אותו מקום מיואש, שמחפש שמישהו יקשיב, יכיל, יאמין ויעודד אותנו לנסות לגדול, לצמוח ולהאמין בשינוי המתאפשר, להאמין בטוב. בסרט עושה זאת המורה חדורת האמונה והמוטיבציה, ובחיים? מי עוזר לנו לקום ולהמשיך ללכת? לפעמים זה בן או בת בזוג, לפעמים ההורים, או החברים... אבל האמת היא שככל שנפנים בהבנה מהותית שהיחידים שיכולים למלא את שלל התפקידים האלה לאורך זמן ובכל עת, הם רק אנחנו, אז נחסוך לעצמנו שנים של הסתבכות במעגל של ציפיות בלתי הגיוניות, אכזבות ודרישות כלפי הסביבה. עם זאת, בחיים כמו בסרט, יש מקום לתת ולבקש עזרה.

ארין לוחמת בדרכה היצירתית והעדינה מול מערכת החינוך האטומה המסרבת לראות בתלמידיה כשווים בין שווים ושמה לה קשיים ומגבלות היכן שרק ניתן. היא מעודדת את תלמידיה לכתוב יומנים אישיים להבעת סיפורם האישי ולאט לאט מגלה הקבוצה המפורדת את החיבורים, את המשותף ואת הקול הפנימי שלהם.

בכל אדם, גם זה הנראה קשוח מבחוץ, יש לב טהור, נקי ותם שמחפש אהבה, חום וקבלה. כדי להשיל את הקליפות המגנות מצד אחד על הגרעין ומצד שני מסתירות את הפרי, צריך להתמיד בהרבה אמונה, במשלוח רגש טוב, חום ואהבה, עד שמתחילים להמיס את כל הפחדים וההגנות, ומגלים את שמחת החיים מחדש.

הסרט אמיתי ומרגש, והמשחק אמין וטוב. השחקנים עושים עבודה משכנעת ומי שיצפה בסרט עד סופו יראה את התמונה האמיתית של ארין עם התלמידים שנראית כמעט זהה לתמונה המשוחזרת של השחקנים...

מרגש לפגוש מורה עם לב רחב שכזה, שלא הרפתה מהמטרה לגעת בתלמידים שכבר הגיעו ליאוש ומהרצון להעלות אותם למציאות אחרת של אמונה ביכלתם להשתנות. סוד ההשפעה שלה בעיני הוא יכולת ההקשבה והאמונה האמיתית שכל עוד הנר דולק אפשר לתקן.

שנזכה להיות זהירים בתלמידינו, ילדנו, וכל אדם, שנזכה להשפיע טוב על כל סובב באהבה ואמונה, ושנזכה לבינה כשל התרנגול המבחין באפשרות לגאולה ותיקון, כבר בשיא החושך.

רק טוב, איילת

לצפייה בטריילר:
"יומני החופש " ארה"ב 2007, דרמה

במאי: ריצ'ארד לאגרוונס שחקנים: הילארי סוונק, פטריק דמפסי, סקוט גלן, אימלדה סטאונטון
איילת אסטרייכר - דרך הטוב תודעת הטוב כדרך חיים

יום שישי, 5 בפברואר 2010

אולי תגידו כן?

אתחיל מהתוודות קטנה. בדרך כלל כשמזכירים לי את שמו של ג'ים קארי עולה לי אסוציאציה לא מי יודע מה חיובית. אני נזכרת איך הלכתי לקולנוע עם חברה לפני אי אילו שנים וצפינו בסרט "מסכה" שבכיכובו... הצחוק הפרוע שנשמע מכל עבר הסגיר כי הגיל הממוצע של הנוכחים באולם היה בכעשור נמוך משלנו וכנראה שאותם הוא הצליח להצחיק.

הפעם, מסתבר, גם אני וגם ג'ים קארי התבגרנו... ג'ים קארי בסרט יס-מן Yes-Man מצליח גם להצחיק (ולא ע"י בדיחות רדודות), גם לרגש וגם לגרום לך לחשוב על שינוי הגישה לחיים, ובעיני זה ממש פלא ולגמרי שווה המלצה.

שינוי זה דבר מפחיד וזה טבעי. כך שכל הזדמנות מבחוץ שבאה להציע לנו שינוי במציאות עלולה לעורר בכל אחד מאיתנו תחושות התנגדות ודחיה, גם אם ההצעה לשינוי היא חיובית, קידום בעבודה, הזמנה להתנסות בחוג, מעבר דירה... הרבה יותר נוח לנו להשאר בהרגלים שלנו, במציאות הכביכול מוגנת שלנו על מנת שלא להוציא אותנו מתחום הנוחות. אלא שאדם הרוצה לצמוח, חייב למצוא את האומץ לשחרר אחיזות ולהסכים, אפילו רק לפעמים, לומר כן.

את קארל (ג'ים קארי) אנו פוגשים בתחילת הסרט כשהוא עצוב, גרוש, בודד, משועמם וחסר חיות. הוא מתנהל בשגרה איטית, עובד כפקיד הלוואות מתוסכל, ודוחה מעליו כל הזמנה לשינוי. כך הוא דוחה מבלי היסוס את בקשות הלקוחות לאישור מיוחד להלוואה ואף את ההזמנה לבילוי עם חבריו.

השינוי המתבקש מגיע כשקארל מסכים להזמנת מכר, להצטרף לערב הדגמה של כת משונה הפותחת את עיניו לעולם ה"כן". במופע ראווה עצום מימדים אנו נחשפים לקהל רחב של אנשים שנסחפים בהתלהבות אחר מנחה הערב ומתחייבים לומר "כן" לכל דבר... קארל נסחף עם הזרם ונשבע בפני הקהל לומר את מילת הקסם בכל הזדמנות ולכל הצעה. את הנסיון הראשון שלו הוא עושה בגבורה כאשר מחוץ לכינוס מחכה קבצן שרוצה טרמפ...

קארל מגלה עם הזמן את העיקרון הפשוט שעליו מתבסס רוב הסרט, כי בכל פעם שהוא אומר כן, קורה לו משהו טוב. כמו כל דבר טוב, יש צורך במידה הנכונה, אך קארל אינו מסנן שום הזדמנות וחווה חוויות חדשות ומפתיעות בזכות השינוי בגישתו.

לאורך הצפיה בסרט קשה שלא להתרגש מההרפתקה והגישה הנועזת הזו, אך גם קשה שלא להרגיש שמשהו כאן לא כשורה, לא הגיוני ואפילו מוגזם. וזה בסדר... מי שיצפה בסרט עד סופו יקבל את התשובה לאיזון של אמירת ה"כן" בזמן ובמקום הנכון ולא ע"פ החלטה שרירותית.

אבל אין ספק שעצם הצפיה בסרט מעוררת אותנו לאיזון העצמי שלנו בפתיחות כלפי הזדמנויות חדשות. חייבת להודות שאחרי הצפיה בסרט התבוננתי רגע נוסף בכל הצעה שהגיע לידי ולפני ששללתי על הסף, עצרתי לבדוק.

ממליצה לראות, לבדוק, לצחוק ולאפשר לעצמנו יותר "כן" בחיים, בזמן ובמקום המתאים.

רק טוב, איילת


"יס-מן" ארה"ב 2008, דרמה קומית

בימוי: פייטון ריד שחקנים: ג'ים קארי, זואי דאשנל, בראדלי קופר, ג'ון מייקל הייגינס, טרנס סטאמפ

לצפיה בטריילר:


איילת אסטרייכר - דרך הטוב תודעת הטוב כדרך חיים